תקלות, נזקים וקורוזיה בעת קליטת ציוד על ידי מחלקות רכש בחברה
מאת: מהנדס מאיר קנדלר. פורסם בירחון רכש, אוקטובר 96
מבוא
לא אחת נתקל אחראי הרכש במפעל במצב שבו מתקבל ציוד יקר ועליו סימני חלודה. בדרך כלל נעשית פניה ליצרן בבקשה לקבל הסברים למהות התופעה וכן לקבלת הנחיות באשר להשפעת התופעה על תפקוד המכונה או הציוד. בנקודה זו מגלה איש הרכש כי אם מדובר בספק קבוע של המפעל קיימת נכונות לעזור בפתרון הבעיה ולעיתים גם נכונות להחליף חלקים מסויימים, אולם אם מדובר בספק חד-פעמי מגולגלת האחריות כולה למפעל, להובלה ולאופן האחסנה.
במצב כזה נותרים לעיתים אחראי הרכש והמפעל חסרי אונים מול רצונו הטוב של הספק - האם יש מוצא?
בשנים האחרונות התברר כי חוסר האונים של המפעל מול הספק איננו כורח המציאות ואפשר להתמודד עימו מקצועית באמצעות (Integrated Comprehensive Laboratory Services) ICLSTM שרות מעבדה אינטגרטיבי שמבצע אפיון של תופעות הנזק ומגדיר את אחריות היצרן(*) באופן חד משמעי.
ICLSTM מהו?
ככלל, מופע חלודה בציוד תעשייתי חדש עלול לנבוע ממספר גורמים שרובם ככולם קשורים לנוכחות מים או לחות ולנוכחות משקעים קורוזיבים (כמו כלור, גופרית וכיו"ב). למופע החלודה החזותי יש גם-כן משמעות, האם זו חלודה אחידה, האם אלו גומות או שמא יש חלודה בחריצים בלבד.
כדי לקבוע את תבנית הנזק, ומכאן ללמוד על הגורם, מבוצעת סדרה של בדיקות מעבדה הכוללת: - בדיקה מיקרוסקופית בהגדלה עד x100;
- אנליזה כימית של המשקעים בשיטת רנטגן
- אנליזה ספקטרומטרית של שמני מכונה
- בדיקת תכונות פיזיקליות של שמני המכונה
- בדיקות נוספות בהתאם לצורך
אם כי ניתן לבצע בדיקות אלו במעבדות שונות, המהות שמציגה תוכנית ה- ICLSTM הינה האינטגרציה של התוצאות לכלל מבנה לוגי שבסיכומו ניתן להצביע על הגורם האחראי לנזק בציוד.
המכון לחקר הכשל מבצע כחלק מעבודתו השוטפת את האפיון האינטגרטיבי המוביל בסופו לקביעת האחריות לנזק. יישומו של ה- ICLSTM מתאים לכל ענפי התעשייה, התחבורה והתעופה כפי שנוכל לראות בדוגמאות שלהלן.
משקעים על גבי מחשב אישי
משלוח של כ- 500 מחשבים אישיים נשלח ארצה מהודו והועבר למחסן היבואן. לאחר כחודשיים כאשר החל היבואן בפירוק הסחורה לצורך הפצה ללקוחות נתגלו על חלק מאריזות הקרטון תופעה של גליות ועל גבי המחשבים שבתוכם נמצאו משקעים לבנים.
חשוב לציין כי כל מחשב נארז בתוך שקית ניילון ויחד הם היו נתונים באריזת קרטון בעלת ציפוי למינציה(**). מספר מחשבים פורקו במעבדה וברכיבים שונים בוצעה אנליזה כימית בשיטת רנטגן - לא נמצאו משקעים זרים.
מן האמור למדנו כי תופעת הנזק איננה קשורה להובלה הימית מכיוון שלא נמצאו עקבות למי-ים (כלור, נתרן ומלחים אחרים) אולם ברור מגליות הקרטון והמשקעים שכל אריזה הייתה חשופה לסביב לחה ביותר. המצב היחידי בו תיתכן הצטברות לחות שכזו הינה במדינת המוצא, בעת אריזת המחשב, מכיוון שכאשר הלחות גבוהה מאוד והסביבה חמה לא מובחנת התעבות מים כלשהי אולם כאשר האריזה עוברת בדרכה אזורים בהם הטמפרטורה נמוכה מתעבים המים.
העובדה שהנזק שנמצא היה כה חמור נובע מהשימוש באריזה אטומה למים – שכבת הלמינציה על גבי האריזה מנעה מהמים שהתעבו בתוך האריזה להתפזר במעטפת הקרטון ולהתאדות החוצה והם נשארו כלואים בתוך האריזה וגרמו לתופעת החלודה והמשקעים.
חלודה על מכונה להלחמת מעגלים
מכונה להלחמת מעגלים אלקטרוניים שמחירה 0.5 מליון דולר ואשר מוצבת במפעל אלקטרוני בחדר נקי נתקבלה כשבמקומות שונים מובחנות נקודות חלודה. ראוי לציין כי הנקודות היו זעירות ביותר אך מאחר והמכונה הוצבה בחדר נקי ודרישות האיכות של תהליך הייצור של המעגלים חייב שלמות הן בתהליך והן במכונה - תופעת החלודה הייתה בלתי נסבלת.
בזיהוי כימי שנעשה על מספר נקודות חלודה שהוסרו לבדיקה נמצאו עקבות של כלור ומלחים ובאופן זה נקבע כי בעת העברת הציוד בים מסיבה בלתי ידועה פגעו מי-ים בציוד.
בסיכום עם היצרן נקבע נוהל ניקוי למכונה ופריטים אחדים אף הוחלפו לצורך התאמת המכונה לשימוש המיועד לה.
חלודה על מכונת תפירה ממוחשבת
כ-3 חודשים לאחר תחילת עבודה של מכונת תפירה ממוחשבת החלו להופיע בנקודות שונות בעיקר בסמוך לאמצעי המיסוב שלה סימני חלודה אינטנסיביים. על בסיס תמונות שהועברו ליצרן קשר הלה את הנזק לאופן ההובלה של הציוד ופטר עצמו מכל אחריות.
בוצע מיפוי מיקרוסקופי של פריטי הציוד השונים ונמצא כי תופעת החלודה אחידה ומתפתחת על פני השטח. אנליזת התכונות הפיזיקליות של שמני הסיכה במכונה שהיו עדיין מקוריים וכפי שסופקו על-ידי היצרן מצאה נוכחות מובהקת של מים. באנליזה כימית של משקעי החלודה לא נמצאו משקעים חריגים.
מן הממצאים נקבע כי אריזה לקוייה של המכונה ללא פתחי איוורור וללא אמצעים לספיחת לחות אפשרה התעבות מים בתוך האריזה וזו תקפה את חלקי המתכת הגלויים, במיוחד אלו שלא היו מוגנים על-ידי שכבת שימון כלשהי.
שיקום ותיקון
הדוגמאות שהוצגו כללו רק מיקרים שבהם הוכחה בעיקר חבות היצרן, אולם לעיתים החבות היא רק פן אחד של העבודה. כפי שראינו במקרה של המכונה להלחמת המעגלים, נדרשה בנוסף גם בחינה הנדסית שמטרתה לקבוע האם שיקום או הנצלה של רכיבים מסוימים אפשרי על מנת שיהיה אפשר לעבוד לפחות עד לשלב הגעתם של חלקי חילוף מתאימים. פועל יוצא של הבדיקה המעבדתית הוא הגדרה של חומרת התופעה וכיצד ניתן להתמודד עמה - או על-ידי עיכוב קצב התפתחות התופעה (קדם הקורוזיה) או על-ידי מניעתה המוחלטת. במקרה של מכונת ההלחמה מספר חלקים פורקו וניקוי מתאים באמצעות מברשת נחושת הסיר את המשקעים ואילו חלקים אחרים הוסרו בתמיסת ניקוי ולאחר-מכן הורכבו למקום.
סיכום
ICLSTM מהווה שיטה טכנית-הנדסית מתקדמת הנותנת בידי מנהל הרכש ובידי הקניין אמצעי עזר בהתמודדות עסקית מול ספק בשעה שנדרש גיבוי טכני בהגדרות נזק או ציוד שנתקבל לקוי או פגום.
כן מהווה ה- ICLSTM כלי אבחון לחומרת הנזק ואמצעי לבניית תוכנית שיקום או תיקון למערכת שניזוקה.
(*) הגדרת אחריות היצרן תקפה במקום בו היא קיימת; אם המפעל אחראי למופע הנזק עקב שימוש/תפעול לא נכון תקבע אחריותם כתקפה ולא אחריות היצרן.
(**) למינציה - שכבת פלסטיק המודבקת על-גבי אריזת קרטון.