האם ניתן לחסוך 250,000$ בתיקון מנוף הידראולי

שאלה עקרונית זו עמדה על הפרק בעקבות אירוע שריפה של מנוף טלסקופי המיועד להרמת מטענים עד מאות טון.
נזקי השריפה כללו השמדה מוחלטת של תא הניהוג של המנוף ופיח רב על הזרוע הראשית של המנוף. ההתרשמות החזותית יצרה רושם כי גם הזרוע הראשית (ה- Base-Boom) ניזוקה ויש צורך להחליפה. מחיר הזרוע החליפית והתקנתה כ- 250,000$.

בשלב ראשון הוצע לבצע בדיקות מכניות לזרוע הראשית על מנת לקבוע את מצבה. הבדיקה מוכרת כבדיקת קושי (Hardness test) והיא כללה ניקוי פני השטח ממשקעים ומפיח וביצוע הבדיקה. כדי לחוות דעת באופן מדעי הושווה קושי הזרוע באיזור החשוד כשרוף עם הקושי באיזור רחוק מאיזור האש. בכל מקום בו לא נמצאו הבדלים מהותיים ברור היה כי הזרוע לא ניזוקה. עם זאת בשתי נקודות לפחות נתקבלו תוצאות מדידה לא עקביות המצביעות על בעיה או במדידה או בחומר - מאחר ולא נתקבל סיוע מאת יצרן הכלי לא היה ברור פשר ההבדלים.

הוצע לבצע בדיקת מטלוגרפית (Replica Metalography) על מנת לאפיין את החומר ולאתר את הגורם לחוסר העיקביות. חשוב להדגיש כי הבדיקות שיושמו, הן בדיקות הקושי והן בדיקות המבנה, הוא בדיקה-לא-הורסת (בל"ה) מסוג כזה שחוזקה המכני של הקורה לא נפגע ולא מושפע מהבדיקה.

בבדיקה המטלוגרפית נחשף מבנה החומר ונמצא ההסבר להבדלים במדידות הקושי - התברר כי בקורה הראשית קיימים חללים, כבר משלב הייצור שלה, שהיצרן מילא בחומר ריתוך ורק בחינת מבנה החומר או שרטוט ייצור של הזרוע היו יכולים לחשוף אותם.

כעת שבוצעו שוב מדידות הקושי נתקבלו תוצאות עקביות והיה ברור מעל לכל ספק שהקורה הראשית לא ניזוקה. כל שהיה צריך לעשות הוא לשלם 5000$, דמי צביעה מחדש.