מיקרוסקופ אור
מיקרוסקופ אופטי (נקרא גם מיקרוסקופ אור), עושה שימוש בסט עדשות (שתיים או יותר) בכדי לאסוף אור המוחזר מעצם נבדק וסט עדשות נוסף (אחת או יותר) בכדי לרכז את האור אל העין הבוחנת. סט העדשות המרכזות את האור המוחזר מהעצם נקרא "עדשת האוביקט" ואילו סט העדשות המשמשות לריכוז האור אל העין הבוחנת נקרא "עדשת העין".
ההגדלה, נעשית דרך נתיב אופטי אחד, באמצעות עדשות העין (eyepiece) ועדשות האובייקט (objective, ocular), לכן התמונה המתקבלת בשתי העיניים זהה.
עומק השדה במיקרוסקופ אופטי קטן יחסית, ולכן הוא משמש בעיקר לבדיקת דגמים שטוחים או מישוריים.
מרחק עבודה טיפוסי בין העצם הנבדק לעדשת האובייקט מצוי בתחום שבין 10 מ"מ ל- 200 מ"מ.
מבנה תיל שכשל במתיחה
דגמים מטלוגרפיים המותאמים לצפייה במיקרוסקופ אור
במדע החומרים השימוש במיקרוסקופ מיועד לבחינת דגמים מטלוגרפיים או רפליקות.
מקור התאורה במיקרוסקופ אופטי הינו פנימי והוא מוקרן לעבר הדגם דרך עדשת האובייקט. מראה מסוג חצי מוליכה מאפשרת מעבר של האור המוחזר מהדגם לעיני הבוחן.
קיימים אמצעים אופטיים שונים שנועדו להבליט פרטים נבחרים על פני הדגם הנבדק, כגון: דיאפרגמה, או מקטב פילטרים.
בגלל עומק השדה המצומצם ושיטת התאורה הייחודית, ניתן באמצעות המיקרוסקופ להשיג הגדלות מעשיות בתחום x100 - x1000. בטווח הגדלה עד x1000 הצפיה בדגם נערכת באוויר החופשי. בהגדלות מעל x1000 ניתן לצפות בדגם על-ידי שימוש בתווך של שמן פרפיני, אשר בו מקדם השבירה של האור גבוה יותר.
ההגדלה המעשית היא תוצר משולב של הגדלת עדשת העין והגדלת עדשת האובייקט. בדרך כלל, הגדלת עדשת העין הינה x10 ואילו הגדלות עדשות האובייקט מצויות בתחום x10 - x100.
הבדיקה באמצעות המיקרוסקופ חושפת:
- סדקים ואי-רציפויות (indications & cracks)
- תופעות שטח (ציפויים או משקעים- Coating or deposit)
- מבנה חומר (microstructure)
- זיהומים (inclusions)
- קפלים (laps)